"אני אולי הכי לוחמנית, אבל גם הכי צודקת, ואני לא עושה את זה בשביל המשכורת המסכנה שאני מביאה הביתה", כך הסבירה יו"ר ועד עובדי הרכבת, גילה אדרעי, בריאיון שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" (15.2), את נחישותה להמשיך במאבק נגד הפרטת הרכבת. ממשלת הימין בשלה, והיא מוסיפה לדבוק בתכניותיה להפריט את הרכבת צעד-אחר-צעד: אתמול הייתה זו הכנסת עובדי הקבלן, היום אלה עבודות התחזוקה הנחוצות, ומחר תהיה זו הקמת "תאגיד המטענים".

ברכבת ישראל מועסקים אלפי עובדים בחמש צורות העסקה שונות: מהסכם קיבוצי ותיק, ועד לעובדי קבלן ללא כל ביטחון תעסוקתי. הנהגת ועד העובדים החדש של הרכבת, בראשות אדרעי, החליטה לשים לזה סוף. ותחילת הסוף הוא הסירוב למסור את עבודות התחזוקה של הקרונות לידי התאגיד הקנדי "בומברדייה", דבר שמשמעותו היא הפרטה חלקית (או: "מיקור חוץ", בלשון המכובסת של הממשלה). מתברר, כי מנהיגי עובדים המתעקשים להגן על זכויותיהם, נאלצים להתמודד לא רק עם המעסיקים, אלא גם עם בתי המשפט.

בתי הדין לעבודה הפכו עם השנים למגיני המעסיקים. וגם במקרה של עובדי הרכבת, ראשי הוועד נקנסו בשבוע שעבר בגלל שלא הגיעו במועד לדיון משפטי. גם בעניין השביתה הכללית למען עובדי הקבלן, שהוכשלה בסופו של דבר בידי יו"ר ההסתדרות עופר עיני, ביה"ד הארצי לעבודה סירב לאשר את קיומה במשך חודשים ארוכים. זה כבר הפך לנוהג: מעסיק אשר אינו שבע רצון מהכרזת סכסוך עבודה בידי עובדיו, פונה לבית המשפט, וכמעט בכל מקרה הוא מקבל סעד בדמות איסור השביתה.

צבועה מכל היא עמדתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבתום השביתה הכללית אמר: "אני מברך על כך שהתבשרנו על סיום השביתה בעניין שהוזנח במשך שנים וזה עניין עובדי קבלן". עוד הוסיף: "אני חושב שזה הישג חשוב מאוד שמתקן, ולו חלקית, עוולות שנמשכו עשרות שנים". אז, מסתבר שגם נתניהו לצידם של עובדי קבלן! מי שפיזר אשליות כאלה לגבי נתניהו הוא עופר עיני, שבאחת מישיבות בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) קבע כי גם נתניהו הוא שותף במאבק עובדי הקבלן...

לצערנו, מאבקם של עובדי הרכבת נותר מבודד. חרף העובדה שהוקם מטה מאבק של עובדי התחבורה נגד ההפרטה, ושעובדי הנמלים אף הם יצאו השבוע למאבק, קבוצות העובדים השונות, המצויות במאבקים חשובים, אינן מתואמות ביניהן.

יתר-על-כן, עופר עיני, שבשנים האחרונות סיים כל מאבק צודק בהסכם עגום (כמו בשביתה הכללית למען עובדי הקבלן השנה, או שביתת העובדים הסוציאליים אשתקד), הכריז שהוא לוקח על עצמו את הובלת מאבק עובדי הרכבת, ואף ינסה להגיש לפשרה עם משרד התחבורה.

למזלם של עובדי הרכבת, הממשלה כל כך מתעקשת להמשיך ולמסור חלק מהרכוש הציבורי לידי ההון הזר, שגם המו"מ שניהלה עם עיני לא עלה יפה. פגישתם של עיני ושל שר התחבורה ישראל כץ (16.1) הסתיימה לאחר כרבע שעה בלבד. עיני הודיע כי לא יקבל את האולטימטום שהציב השר כץ, והודיע כי ההסתדרות מתנגדת למיקור חוץ ולהחלפת עובדים מאורגנים בעובדי קבלן.

אך לא מספיק לדבר גבוה-גבוה נגד השר. יש להוציא את העובדים לרחובות, ולמחות בצורה נחושה והמונית נגד מדיניות ההפרטה של ממשלת הימין. את זאת, עיני כבר לגמרי אינו מעוניין לעשות.