מאת נמרוד פלשנברג

באחרונה פרסמה הוצאת ספריית פועלים-הקיבוץ המאוחד מחדש את "הקפיטל" מאת קרל מרקס. ראשית כל, עליי לציין כי טרם קראתי מחצית מהקפיטאל, ואפילו לא רבע - זה לוקח די הרבה זמן, והספר יצא רק לאחרונה מחדש בהוצאת ספריית פועלים. ההוצאה המחודשת של התרגום הישן (שלמעשה היא מהדורת פקסימיליה, כלומר – פשוט צילום של המהדורה הישנה) נקראת באופן בהיר, אם כי מעוררת צחקוקים קלים מפעם לפעם, בשל העברית הארכאית של ד"ר צבי וויסלבסקי, שתרגומו משנת 1947.

ההוצאה מחדש של הספר, שלא ראה אור כבר עשורים רבים, נעשתה לאור המחאה החברתית של הקיץ, ובמיוחד – בעקבות עצומה הדורשת הוצאה מחדש של הספר, אותה יזמתי יחד עם מבקר הספרות אריק גלסנר‪. העצומה נכתבה מתוך הקושי שבהשגת עותק של התרגום העברי של הקפיטאל. לאחר שהופצה בפייסבוק ואספה תוך ימים ספורים יותר מ-400 חתימות, היא נשלחה לעוזי שביט, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית פועלים, ההוצאה שפרסמה את הספר במקור.

בשיחה שקיימתי איתו כמה ימים לאחר מכן, הודיע שביט כי ממילא חשבו בהוצאה על הדפסה מחדש של הספר, ושברגע שראה את העצומה, החליט להוציא זאת אל הפועל. ואומנם, בחודש שעבר, יצא הספר לחנויות. בעצומה כתבנו כי כל עוד לא מודפס מחדש הספר, הנהנה עדיין מביקוש, מגיעה עלותם של העותקים הישנים למאות רבות של שקלים, וזאת רק בתנאי שמצליחים למצוא אותם בחנויות לספרי יד שנייה.

עוד כתבנו כי "ברוח החודשים האחרונים, בהם הפכה מקובלת העמדה כי התמצאות כלכלית והבנה של שוק ההון היא המפתח לשיפור חיינו, וכי על כל אדם לקחת אחריות ולרכוש את אותה השכלה בנוגע למנגנונים ששולטים בו – מנגנוני ההון – הצורך בביקורת הרדיקלית והמבריקה של מרקס הפכה למצרך הכרחי". אכן, קריאה במרקס מגלה שכדי להיאבק בקפיטליזם, שאמנם השתנה באופן משמעותי מאז המחצית השנייה של המאה ה-19, בה פורסם הספר, נדרשת שפה אלטרנטיבית להבנתו, שפה בבסיסה לא מאשררת את הקפיטליזם, אלא מבקרת אותו. והרי מה שהמחאה עשתה, ועדיין עושה, הוא להיאבק בקפיטליזם. אומנם, לעיתים בנוסח "לא יידעו בעשותם זאת, אך כן ייעשו" (עמ' 61), אבל תמיד מול ההון.

במהלך הקיץ נתגלו קשיים מסוימים ביכולתם של חלק מאנשי המחאה, לאמץ שפה אלטרנטיבית לזו של הסדר הקפיטליסטי. אולי הקריאה במרקס תעזור בקיץ הבא. דרך הקטגוריות הבסיסיות ביותר של מרקס – אופן ייצור, אמצעי ייצור, כוחות ייצור, סחורה, פטיש, וכו' – ודרך היחסים ביניהן, אנו יכולים לזהות את דפוסי הניצול, הנישול והדיכוי המרכזיים בחברותינו עד היום. מתוך הבנה זו, מזה חודש שאנו עורכים, קבוצת חברים שהייתה פעילה במחאת האוהלים, קריאה צמודה בקפיטאל, בפגישות שבועיות המתקיימות ב-"בית העם" בתל-אביב. "בית העם", שבשדרות רוטשילד 69, הוקם בקיץ כיוזמה של פעילי המחאה, ומארח, בין היתר, קבוצות לימוד פוליטיות. השפה שמרקס מנחיל לנו, והמערכת המושגית בעלת הדינאמיות הדיאלקטית שהוא מביא לכדי אמנות, מציעה תפיסה ביקורתית של המציאות, וככזו, מעוררת לפעולה.

(המאמר עומד להתפרסם השבוע בגיליון "זו הדרך")