ח'דר עדנאן, בן 34 מעראבה שליד ג'נין, שנעצר במעצר מינהלי ב-17 בדצמבר 2011, שובת רעב מהיום השני למעצרו, במחאה על עצם המעצר, נסיבותיו ויחס החוקרים כלפיו. מאז, במשך 43 ימים, אינו אוכל ושותה מים בלבד. מצבו הרפואי מוגדר כמצב מסכן חיים.

כרזת תמיכה בעציר השובת רעב (צילום: מעאן)

בתצהירו לעו"ד שנשלח מטעם רופאים לזכויות אדם (רל"א) מתאר עדנאן מעצר אלים תוך שימוש באחד השכנים כמגן אנושי, הפחדת והשפלת בני הבית כולל הוריו הזקנים והחולים, בנותיו הקטנות (בנות ארבע ושנה) ואשתו שנמצאת בהריון. עדנאן תיאר כי החיילים פרצו לביתו כשהם רעולי פנים ובנשקים שלופים ומכוונים לבני משפחתו. לטענתו, הוא נאזק כשידיו מאחורי גבו, ונלקח בג'יפ להתנחלות מבוא דותן כשהוא זרוק על רצפת הג'יפ והחיילים מכים בועטים וסוטרים לו לאורך כל הנסיעה. במבוא דותן הוחזק במשך שעות ארוכות בקור העז בחוץ, כשידיו אזוקות ומתנפחות, ושפתו התחתונה פצועה ומדממת.

במהלך חקירת שב"כ בבית מעצר קישון הושב עדנאן אזוק לכיסא מוטה לאחור בתנוחה שגרמה לו לכאבי גב חזקים, זאת למרות תלונותיו על בעיות עמוד שדרה בעבר. לטענתו, לאורך כל החקירה הוא נותר אזוק עם הידיים מאחורי הגב, כאשר החוקרים משפילים ומקללים אותו ומאיימים לפגוע במשפחתו ובכבוד המשפחה. לפי התצהיר שמסר, אמונתו שימשה אף היא להשפילו: החוקרים משכו בזקנו עד כדי תלישת שערות, באחת ההזדמנויות החוקר העביר אצבע על הנעליים ואחר כך על שפמו של עדנאן.כמו כן נמנעה ממנו האפשרות להתפלל.

כאמור, לאחר יום של חקירה פתח עדנאן בשביתת רעב מלאה שהיום מונים לה 43 ימים, זאת במחאה על מעצרו ועל יחס החוקרים אליו. כעונש על השביתה הוכנס עדנאן למשך שבוע לצינוק מואר בחוזקה בצורה שמנעה ממנו שינה. למרות שביתת הרעב המשיכה חקירתו של עדנאן, שעות ארוכות ברציפות עד ה-24 בדצמבר במהלך דיון בבית המשפט הצבאי בעופר ב-10 בינואר, הבין עדנאן לראשונה שהוא עצור מינהלי. עוד מדווח כי החל מהיום השביעי לשביתת הרעב הוא מסרב לבדיקה רפואית מצד שב"ס, ולקבלת מלחים ומינראלים ועירויים תומכים כלשהם. עורך הדין שלו מתרשם כי עדנאן נמצא במצב מסכן חיים.

עקב מצבו הרפואי, פנה אתמול (יום ב') ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א) לקצינת הרפואה הראשית של שב"ס בבקשה לכניסת רופא מטעם הארגון. בפנייתה לשב"ס כתבה נציגת רל"א: "חשיבותה של בדיקה רפואית עצמאית במהלך שביתת רעב של אסיר היא ביצירת יחסי האמון הנדרשים בין הרופא והמטופל השובת. בסיטואציה הנוכחית, קיים עימות בין הנהלת בית הכלא ורופאיו לבין מר עדנאן, בעיקר בשל איומים בהאכלה בכפייה. מר עדנאן סובל מחוסר האמון מוחלט ברופאים העובדים בשב"ס ורואה אותם כמי שמשרתים בראש ובראשונה את מערכת הכליאה".

הנחיות ההסתדרות הרפואית העולמית השאובות מהצהרת מלטה משנת 1991, כמו גם המלצת ההסתדרות הרפואית בישראל מדגישות את חשיבות בדיקת אסירים שובתי רעב ע"י רופא עצמאי וניטרלי שאינו מזוהה עם רשויות הכליאה. באתר ההסתדרות הרפואית בישראל נכתב כי: "יש להתיר ברמה המקומית לרופאים עצמאיים לייעץ לשובתי הרעב, וזאת לטובת כל המעורבים, כדי לנסות ולמנוע תוצאות קטלניות. במדינות מסוימות הדבר אכן נעשה, ומעמדם העצמאי של רופאים אלה מקנה להם אמינות כמתווכים המקובלים על כל הצדדים.""

ברופאים לזכויות אדם מציינים בנוסף, כי נהלי שב"ס בנוגע לטיפול בשובתי רעב אינם ברורים וחלקם מעלים חשש להפרת כללי האתיקה הרפואית. פניה של ועדת האתיקה של רל"א אל שב"ס בנושא זה במהלך שביתת הרעב של כלואים פלסטינים בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2011 טרם נענתה. יצוין שמעצר מנהלי הוא מעצר המבוצע על-סמך הוראה מנהלית בלבד (של המפקד הצבאי), ללא הכרעה שיפוטית, ללא כתב אישום וללא משפט. על-פי המשפט הבינלאומי, מעצר כזה יכול להיחשב לחוקי בנסיבות מסוימות, אך בשל פגיעתו הקשה בזכויות העצור ובגלל הסכנה הברורה לניצולו לרעה, הציב המשפט הבינלאומי הגבלות נוקשות על יישומו. על-פי המשפט הבינלאומי, ניתן לעצור אנשים במעצר מנהלי רק במקרים חריגים ביותר, כאמצעי אחרון שנועד למניעת סכנה שלא ניתן לסכלה באמצעים פחות פוגעניים. ישראל משתמשת במעצר מנהלי בדרך העומדת בניגוד בוטה להגבלות אלה, תוך השמתו על מספרים גדולים של אנשים ותחת מעטה כבד של חיסיון, שאינו מאפשר לעצורים להקים לעצמם הגנה ראויה. על פי מידע שנמסר משב"ס, נכון לסוף נובמבר הוחזקו במעצר מנהלי בישראל 283 פלסטינים.