מליאת הכנסת הפכה את הצעת חוק התכנון והבניה (צווי הריסה במגזר הבדואי בנגב), התשע"ב-2011, של מוחמד ברכה (חד"ש) וקבוצת ח"כים, להצעה לסדר. הצעת החוק, באה לקבוע כי בכל מקרה בו עומדת על הפרק דרישה לצו הריסה בהליך משפטי בעניינו של נפגע שבטיפול הרשות לקידום בדואים בנגב, ימנה בית המשפט סנגור מטעמו לנפגע שאינו מיוצג, תובא בפני בית המשפט חוות דעת של עובד סוציאלי וכן תוגש הודעה של הרשות בדבר הצעה לחלופת מגורים זמינה שהוצעה לנפגע.

הפגנה בבאר-שבע, בשבוע שעבר, נגד נישול הבדואים מאדמותיהם (צילום: הפורום לדו-קיום בנגב)

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "בעקבות דו"ח ועדת מרקוביץ', משרד הפנים הודיע כי מדיניותו היא לא לנקוט בהליכים לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, נגד מבנים ישנים, אשר נבנו ללא היתר, כל עוד לא הובהר כי ליושביהם הוצע פתרון מגורים באחד מיישובי הקבע. אולם בתנאי החיים של הבדואים בנגב, היכולת לאבחן בין מבנים חדשים למבנים ישנים היא מלאכותית ומתעלמת מבלאי המבנים ומהגידול הטבעי של האוכלוסייה".

עוד נכתב כי "נוכח ההשפעה החמורה הנגרמת למשפחות הבדואים כתוצאה מהריסת בתיהן, מוצע לקבוע כי בכל מקרה שעומדת על הפרק דרישה לצו הריסה בהליך משפטי בעניינן, תובא בפני בית המשפט חוות דעת של עובד סוציאלי וכן הודעה של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בדבר הצעה לחלופת מגורים זמינה". 31 ח"כים תמכו בהפיכת הצעת החוק להצעה לסדר וח"כ אחד התנגד. ההצעה תידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

"ביום חמישי האחרון השתתפתי בהפגנה רבת משתתפים, שנערכה מול משרדי הממשלה בבאר-שבע, כדי למחות על הכוונה ליישם את מה שקרוי 'דוח פראוור', בלי להביא בחשבון את עמדת האוכלוסייה הערבית בנגב", אמר ח"כ ברכה, בדיון בהצעה לסדר שהגיש בנושא צווי ההריסה במגזר הבדואי בנגב. "הממשלה מנסה לנשל מאדמתם אנשים שחיים עליה מדורי דורות. זכויותיהם הקנייניות על הקרקע גם הוכרו למעשה, בעבר, בדרכים שונות", הדגיש ברכה.

ח"כ ברכה שלל את טענת המדינה, לפיה אין באפשרותה לספק שירותים ליישובים הבדואים המבודדים: "כשהוקמו יישובים ליהודים – אפילו חוות פרטיות של איש אחד – הם זכו למים, לחשמל, לטלפון, ולכביש גישה. הפרדוקס היה כשקו של חשמל עבר בתוך יישוב בדואי בלתי-מוכר, כדי לספק חשמל ליישוב יהודי, אבל לטענת הממשלה, לא היה אפשר לחבר את היישוב הבלתי-מוכר לחשמל".