מאת רונה מורן, רכזת זכויות פליטים, אמנסטי אינטרנשיונל - סניף ישראל.

הממשלה הסירה אתמול את הצעת החוק למניעת הסתננות, אשר עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והייתה מצויה בשלב הדיונים בוועדת הפנים בכנסת הנוכחית. מדובר בבשורה משמחת, לאחר מאבק ארוך בו דרשנו את הסרת ההצעה מסדר היום.

עם זאת, מזכיר הממשלה צבי האוזר מיהר אמש לשפוך מים קרים על קולות השמחה שנשמעו מקרב הארגונים השותפים למאבק: "מזכירות הממשלה התבקשה על ידי משרד הביטחון למשוך את החוק שמעוכב מזה שנתיים בכנסת, ומשיכה זו היא שתאפשר תזכיר חקיקה שיופץ בקרוב מאד בהתאם להחלטת ממשלה מהשבוע, שעל פיה עודכנו שהחוק יהיה קצר יותר, יעיל יותר ויתמודד באפקטיביות עם המשמעויות של גידול תופעת המסתננים מגבול מצרים". כלומר, בממשלה טוענים כי מדובר בהליך פרוצדורלי בלבד ומזכירים כי בימים הקרובים יגבשו אנשי משרד הביטחון תזכיר חקיקה חדש לטיפול בסוגיית "המסתננים". אנחנו משערים כי התזכיר הנ"ל מסמן שינוי כיוון בניסיונות הממשלה לקדם חקיקה נגד אוכלוסיית הפליטים. להערכתנו, במקום לחוקק את חוק ההסתננות מחדש, החליטו בממשלה לנסות לקדם תיקונים לחוק הקיים משנת 1954. יש יסוד סביר להניח שהתיקונים האלו יהיו גרועים באותה מידה, אם לא יותר, מהצעת החוק הנוכחית.

אבל בכל זאת, יש כמה סיבות טובות לשמוח:

1. מדובר בעיכוב נוסף, אנו קונים לעצמנו ולקהילת מבקשי המקלט זמן. למעשה, המאבק ביוזמת החקיקה התחיל עוד ב-2006, והמשיך ב-2008 עם הנחת הצעת החוק למניעת הסתננות על שולחן הכנסת. משמעות הצעד הנוכחי היא שיידרש לממשלה פרק זמן לגבש את התיקונים, לדון עליהם, לקדם אותם וכו'.

2. יוזמות חדשות יחייבו את העומדים מאחוריהן להתחיל מחדש את כל תהליך החקיקה - אישור בממשלה, קריאה ראשונה וכו'. כלומר, שוב עיכוב. בעצם גם אם ידובר על אותם תכנים של הצעת החוק הנוכחית באריזה חדשה - היוזמה הזו הלכה צעד אחד אחורה בתהליך.

3. בשונה מהצעת חוק מסיבית כל כך, קידום של תיקוני חקיקה פותח בפנינו אפיקי מאבק חדשים. צריך לראות מה יוצג - לעתים  קל יותר להעביר סעיפים ספציפיים כתיקון לחוק מאשר חקיקה חדשה, ולפעמים קל יותר לטרפד אותם..

4. ובנימה אופטימית - יכול להיות שיש פה גם אפשרות להשפיע על עיצוב המדיניות. בעד שהצעת חוק שכבר נוסחה קשה לשנות (הפקידים בדרך כלל מגנים על הדברים שהם כתבו גם במקרים בהם טיפסו על עץ גבוה), יכול להיות שנצליח להשפיע על התהליך  - למשל להרתיע מפני הכנסת סעיפים מאוד דרקוניים (מאסר לפעילי סיוע, למשל...).

5. לבסוף, צריך לזכור - המאבק בחוק היה כמעט מאבק אבוד. לממשלה הזאת יש רוב מוצק בכנסת שפועל רבות כנגד זכויות אדם, וגם וועדת הפנים הייתה מעבירה את החוק בסבירות גבוהה (בסופו של דבר). ברור שמשהו השתבש לממשלה בדרך, אחרת החוק הזה היה כבר מזמן חוק רשום. אולי אנחנו היינו חלק מזה, ואולי לא, אבל ניתן קצת לטפוח על הכתף, לפני שמפשילים שרוולים וחוזרים מחר למאבק.

עוד על הסרת החוק:

http://www.maki.org.il/en/component/content/article/85/8381