מאת עמי וטורי. המאמר פורסם באתר "העוקץ".

ביום ראשון ה-19.9 יתקיימו הבחירות הכלליות בשבדיה. הסקרים מצביעים על יתרון קל לקואליציית המרכז-ימין השלטת לעומת הברית האדומה ירוקה של הסוציאל-דמוקרטים, מפלגת השמאל ומפלגת הירוקים. בנוסף, מפלגת האנטי הגירה המוחרמת "שבדיה דמוקרטית" עלולה לעבור את אחוז החסימה ולהקשות על הקמת קואליציה הן על ידי המרכז-ימין והן על ידי השמאל. קואליציית המרכז-ימין מסיימת ארבע שנים שבהן כמעט שלא פגעה במודל השבדי, כאשר הקו השמאלי יחסית שמוליך פרדריק ריינפלדט, ראש הממשלה השבדי ויו"ר מפלגת "המתונים" (מפלגת המרכז-ימין העיקרית בשבדיה) בא לידי ביטוי גם בהבטחות לבוחר לקראת הבחירות הקרבות.

מונה סאלין, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (צילום: העוקץ)

כעיקרון, הן קואליציית המרכז-ימין והן האופוזיציה האדומה-ירוקה מתכוונות להותיר את אותם שיעורי מס הכנסה. ההבדלים הצפויים בנטל המס בהצעתה של ממשלת המרכז-ימין (עקב עדכון מדרגות המס) צנועים ביחס לעמדת האופוזיציה, ואמורים להיטיב באופן יחסי זהה עם כל רמות ההכנסה. כמו כן, הן הממשלה והן האופוזיציה מבטיחות רק תוספות למדינת הרווחה - ולא קיצוצים; שתיהן, למשל, מבטיחות להגדיל את הנטו של פנסיונרים על ידי הגדלת סכום המינימום של הפנסיה הפטור ממס.

הממשלה מתגאה בכך ששיעור בני ה-65 ומעלה המצויים ב"סיכון לעוני" (פחות מ-60% מההכנסה הפנויה החציונית), ירד בתקופתה ל-2%. לציבור הסטודנטים מבטיחה הממשלה הגדלה של הלוואת המחייה המסובסדת ב-500 כתר[1]  לחודש, ואילו האופוזיציה מצדה מבטיחה גידול של 400 כתר במרכיב המענק ו-200 כתר נוספים במרכיב ההלוואה. הן הקואליציה והן האופוזיציה מתכוונות להעלות את המיסים על אלכוהול, סיגריות ודלקים מזהמים, אולם שעה שהאופוזיציה מבקשת להגדיל במקצת את מס הרכוש על נדל"ן, הממשלה מבקשת להימנע ממהלך כזה.

האופוזיציה מבקשת להעלות את תקרת הסכום המבוטח לדמי אבטלה ל-300 אלף כתר לשנה לעומת 219 אלף כתר כיום, ולהעלות את השיעור מ-70% ל-80% מהיום ה-201 לאבטלה (כיום, השיעור הוא 80% במהלך 200 הימים הראשונים לאבטלה ומהיום ה-201 ועד היום ה-450 - 70%). הממשלה מציעה במקום כל זאת הגדלת הסובסידיה לעבודות יזומות במגזר הציבורי והעסקי. האופוזיציה בעד העלאת הגיל שבו כל טיפולי השיניים הינם חינם מגיל 19 כיום לגיל 24, ואילו הקואליציה בעד הותרת המצב הקיים (בתקופתה גם גדלו הסובסידיות עבור טיפול שיניים לפנסיונרים ומי שהינו בין גיל 19 לגיל 65). בנוסף, מבטיחה האופוזיציה כי התשלום המקסימאלי עבור מעון יום ירד ל-900 כתר לחודש עבור הילד הראשון, 600 כתר לחודש עבור הילד השני ו-300 כתר לחודש עבור הילד השלישי (התשלום המקסימאלי כיום הוא 1260 כתר, 840 כתר ו-420 כתר בהתאמה).

במצב הנוכחי, כאשר הפערים בין עמדות שני הגושים אינם גדולים, שעה ששבדיה ממשיכה להיות המדינה השוויונית בעולם (מקדימה במקצת את נורבגיה, דנמרק ופינלנד) ומצבה הפיננסי יציב ביותר כיוון שיחסית לא נפגעה קשות מהמיתון העולמי, לפחות חלק מהבוחרים לא מתכוונים להצביע על פי אידיאולוגיה אלא על פי מי שנראה להם כ"מנהל טוב יותר". בנקודה זו חוסר הפופולריות של מונה סאלין, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השבדית, פוגע בסיכויי הגוש שלה לזכות בבחירות; הסוציאל-דמוקרטים נהנו מפער גדול מאוד לטובתם לפני פחות מחצי שנה, אולם נראה כי היציאה מהמיתון מסייעת מאוד לממשלה המכהנת. לריינפלדט הצעיר דימוי של אדם ישר מאוד ומוכשר ובניגוד לסאלין אין לו פרשיות מביכות מעברו.   

פדרציית האקדמאיים - SACO ( 600 אלף חברים), והפדרציה הענפית של עובדי הצווארון הלבן - TCO ( 1,200,000 חברים) שומרות על ניטרליות יחסית, הן לאור קשרי חלק מהאיגודים המרכיבים אותם עם מפלגות המרכז וה"מתונים", והן בגלל עמדותיה השמאליות יחסית. לעומתם, פדרציית עובדי הצווארון הכחול - LO (1,600,000 חברים) מוטרדת: במהלך ארבע שנות שלטון ממשלת המרכז-ימין ירד שיעור השכירים השבדים החברים בארגוני העובדים מ-77% לכ-70%. עיקר הירידה התרחש בשנתיים הראשונות, בעקבות ייקור ביטוח דמי האבטלה שמנוהל על ידי ארגוני העובדים - הגם שאין צורך להיות חברים בארגון עובדים בכדי ליהנות ממנו - וכעת האופוזיציה מבקשת להוזיל את הביטוח מכ-200 כתר לחודש בממוצע כיום ל-80 כתר.

מאז נבלמה המגמה וחלק מהאיגודים אף חזו בצמיחה במספר חבריהם. בנוסף גם השיעור הנוכחי עדיין שווה לזה שהתקיים בשבדיה ב-1976 (סוף תקופת השלטון הרצופה בת 44 שנים של הסוציאל-דמוקרטים השבדים). כמו כן שיעור השכירים המכוסים באופן ישיר על ידי הסכמים קיבוציים לא השתנה ונותר על כ-90%.  קרנות ההון הפיננסי של ארגוני העובדים המשיכו לצמוח, והמשיך לגדול סך ההון הפיננסי השבדי המנוהל בקרנות ממשלתיות או איגוד מקצועיות (למעלה מ-60% ). לאיגודים של ה-LO היו גם הישגים מרשימים מאוד בהעלאת שכר המינימום הנופל מטבע הדברים בתחום אחריותם: שכר המינימום עלה במהלך ארבע השנים האחרונות מכ-14,000 כתר לחודש עבור חודש עבודה של 174 שעות (לא כולל המקבילה השבדית של דמי הבראה המוסיפים לשכר בממוצע כ-5%), לכ-17,000 כתר לחודש - עלייה של כ-20%, בעת שהתוצר הנומינאלי לנפש בתקופה זו גדל בשיעור נמוך יותר.

בקרב חלק משותפותיה הקטנות של "המתונים" יש אמנם דיבורים על הכנסת "עיקרון הפרופורציונליות" ביחס להיקפן של שביתות, אולם לאמירות אלו אין זכר במצע הבחירות המשותף של הקואליציה. מובן שגם הקשר הרשמי בין ה-LO והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית השבדית הופך אותם לסקפטיים עד עוינים כלפי כל ממשלת מרכז-ימין. אך מה שמטריד בעיקר את האיגודים היא התחושה שממשלת מרכז-ימין לא תעמוד מאחוריהם בעת שתימשך התמודדותם עם האתגרים הלא פשוטים שיוצרים ריבוי מהגרי העבודה מארצות מזרח אירופה, שינויים מבניים בתעשייה והמשך המגמה של העברת גופים נותני שירותים ציבוריים מהעיריות לעמותות וחברות עסקיות.

האיגודים מצליחים נכון לעכשיו לשמר את תנאי העבודה גם ביחס לעובדים זרים ועובדים במגזרים המופרטים ובתעשייה. אך כאמור, עוד ארבע שנים של ממשלה המפגינה ברוב המקרים אדישות מה מול אתגרים אלו, אינם משאת נפש מבחינתם.

[1]כתר שבדי שווה כיום כ 52 אגורות